מחפשים מידע על כשרות מניות? רוצים לדעת מהן מניות כשרות ואיך בודקים כשרות של חברות? בקובץ "נשאת ונתת במניה" ליקט הרב מנחם חיטריק בן רבי חיים אליעזר שליטא את שיטות הפוסקים בעניין מסחר בשוק ההון, כדי שכל משקיע יוכל להשקיע כהלכה.
הקובץ עוסק בשאלה שעולה לכל מי שקונה מניות, קרנות או מדדים: האם קניית מניה היא בעלות בחברה, מה מותר ומה אסור, ואיך מתמודדים עם ריבית, חילול שבת ופעילות אסורה של החברה. התשובות כאן מבוססות על ליקוט מדברי הפוסקים, עם קיצור, עיונים וביאורים.
המקור המלא הוא הקובץ "נשאת ונתת במניה", 46 עמודים, להורדה ולקריאה כ-PDF.
להורדת הקובץ המלא כ-PDF - כשרות מניותלקריאת הקובץ נשאת ונתת במניה כ-PDF - 46 עמודים.
בודקים את פעילות החברה, את המאזן שלה, ואת ההתחייבויות ההלכתיות שלה, ובהן היתר עסקה. הקובץ מפרט את הבדיקה, את המחלוקת בין הפוסקים, ואת ההבדל בין מניות בודדות לבין השקעה פסיבית בקרנות ומדדים.
היתר עסקה הוא פתרון הלכתי לבעיית הריבית, שמאפשר השקעה גם כשהחברה לווה או מלווה בריבית. הקובץ מסביר את גדר ההיתר, את גבולותיו, ואת ההבדל בין היתר עסקה כללי לבין היתר לסדרה מסוימת.
התשובות להלן הן ליקוט מתוך הקובץ "נשאת ונתת במניה", ואינן פסק הלכה. הקובץ עצמו כותב שאין ללמוד מתוך הדברים הלכה למעשה, והמסתפק ילך ויעשה שאלת חכם לפי ענינו הפרטי.
הקובץ מציג ארבע שיטות עיקריות. אגרות משה (אבן העזר א, ז) סובר שמחזיק מניות שאין לו השפעה בחברה אינו נחשב שותף, אלא רק שותף לרווח ולהפסד. ברית יהודה (פרק ל) סובר שכל מניה היא בעלות גמורה, ולכן אסור אפילו מיעוט. מנחת יצחק (חלק ג, סימן א) סובר שהכל תלוי בזכות ההצבעה, ומיוחס למהר"ם שיק ולצפנת פענח (סימן קפד) שמניה בחברה בע"מ היא ישות נפרדת ואין כל בעיה.
זו מחלוקת בין הפוסקים, והתשובה תלויה בשאלה מהי מניה ובפעילות החברה. הקובץ מרכז את השיטות, ומציין את מסלולי הכשרות הנוהגים כיום: בד"ץ העדה החרדית אוסר השקעה ישירה במניות, גלאט הון מחמיר עוד יותר, ו"תשואה כהלכה" מברר חברות מותרות שאינן עוברות על איסורים. מי שמסתפק צריך לשאול רב לפי ענינו הפרטי.
אג"ח היא שטר התחייבות שדרכו חברה או מדינה מגייסות כסף מהציבור, ובתמורה משלמות ריבית תקופתית ומחזירות את הקרן במועד הפדיון. הבעיה הכללית באג"ח היא הריבית המשולמת לקונה, שיש בה משום איסור ריבית כשהחברה יהודית ואין לה היתר עסקה. הקובץ דן גם בקניית אג"ח ביד שניה בבורסה, ובמכירתו לפני קבלת הריבית, ומביא את דברי השולחן ערוך (יורה דעה סימן קעג) שמותר למכור שטר חוב לאחר בפחות.
יש הנוהגים להתיר אג"ח מדין רוב, כיוון שרוב הלווים גויים, וכן נוהגים להתיר אג"ח ממשלתי תמיד, כיוון שהממשלה אינה נחשבת כבעלים ידוע. הרבה פוסקים סומכים על עריכת היתר עסקה כללי לחברה בשביל לקנות אג"ח שלה, ואג"ח ממשלתי בארץ נעשה על ידי היתר עסקה. לפי אופן הבנה מסוים יש קולא בחברה בע"מ אפילו על אג"ח מדינה, אבל מאחר שרבים מן האחרונים נהגו לאסור בזה יש להחמיר.
היתר עסקה הוא הסכם הלכתי שמגדיר חלק מההלוואה כפיקדון לעסק, וכך מאפשר לקבל רווח קבוע בלי לעבור על איסור ריבית. הקובץ מסביר שהיתר עסקה של חברה צריך להיכתב כך שההיתר הוא רק בעסקים הכשרים והמותרים של החברה, ולא יועיל לחברה שעוסקת רק באיסורים. יש הבדל בין היתר עסקה כללי לבין היתר לסדרה מסוימת, ומסלול הכשרות גלאט-הון לא סומך על היתר עסקה כללי.
חברה בע"מ יוצרת הפרדה בין רכוש החברה לרכוש הפרטי של בעליה, והסיכון של המשקיע מוגבל לסכום שהשקיע בקניית המניות. חלק מהפוסקים סוברים שיש כאן ישות משפטית נפרדת, ובראשם הצפנת פענח (סימן קפד) שכתב שגדר הבנק הוא כממון ציבור ולא כבעלות יחידים, וכן אגרות משה (יורה דעה חלק ב, סימנים סב-סג). מנחת יצחק חלק על זה, וטען שלא יעלה על הדעת שחברה משפחתית קטנה תהפוך את החמץ למותר בפסח רק משום שהיא בע"מ.
ברשימות (חוברת קסא) כתב הרבי שהקונה מניה בבנק נעשה שותף, ו"הוא הוא הבנק", כלומר החזקת המניה היא החזקה בבנק עצמו בתור בעלים. ההיתר שייתכן הוא מצד דיני ברירה, כשהרוב גויים. באגרות קודש (חלק יד, עמוד רפב) כתב הרבי שהעסק עם בנק מותר בלי פקפוק, והביא את שו"ת שואל ומשיב, מהר"ם שיק, מהרש"ם ועוד. הקובץ מציין שמשמע משני המקומות גם יחד: אם החברה כולה של ישראל - אסור כיוון שבעלות במניה היא בעלות אמיתית, ואם יש בה גם גויים - אפשר לדבר בהיתר מצד ברירה.
אם החברה בבעלותך, יש איסור שהחברה תעבוד בשבת, הן מצד אמירה לנכרי, הן מצד שביתת בהמתו, והן מצד הנאה מחילול שבת של יהודי. לאדמו"ר הזקן (שולחן ערוך אורח חיים סימן רמג) יש בזה חומרא יתירה, שאפילו בלא אמירה אסור משום שיש שליחות לנכרי לחומרא. גם אם החברה עצמה אינה פועלת בשבת אלא מעסיקה גויים העובדים על דעתם, ייתכן חשש שהרואים יחשבו אותם כשכירי יום של ישראל.
בעלות על חמץ בפסח היא אחד החששות המרכזיים בהחזקת מניות, כיוון שמחזיק המניה עלול להיחשב בעלים של עסק שבבעלותו חמץ. מהרי"א הלוי סובר שגוף החמץ אינו של בעלי המניות, כיוון שאין להם רשות להיכנס ולהשתמש במקומות החברה. לעומתו, היד שאול טוען שבעלי המניות הם גם בעלי החמץ, במידה ובאחוז שבכל מניה. לדעת חלק מהפוסקים יש לכלול את החמץ שבמניות החברות במכירת חמץ.
גלגול איסור על אחרים הוא השאלה האם האיסור שבחברה מתגלגל על היהודי המשקיע, או שהוא נשאר על הגויים שמנהלים אותה. רוב הפוסקים נקטו להתיר מניות שנקנות בבורסה עצמה ולא בהנפקה, כיוון שיש רק ספק מסייע לאיסור, והאיסור ייעשה בין כה. בחברה שרוב בעלי המניות גויים יש שלושה צדדים להיתר: מדיני ברירה, מדיני רוב, ומדיני שליחות, כפי שכתבו הרב מליאפצ'י בדברי דודים, דרכי תשובה (סימן קס) ושו"ת שואל ומשיב (מהדורה קמא חלק ג, סימן לא).
הקובץ דן האם שווי החברה הוא נכס גמור או רק רווחים עתידיים שעדיין לא באו לעולם, כדקל לפירותיו. החתם סופר (יורה דעה סימן קלד) כתב שניירות ערך נחשבים ככסף גמור, כיוון שמקובל בשוק ויש להם סחירות מחמת חוקי המלכות ומנהגי המסחר. לפי זה, שווי החברה יכול לעמוד כבטוחה בהיתר עסקה, ויש לשווי המניה תוקף ממוני.
הקובץ שואל האם משקיע הוא שותף או כמפקיד כסף לטובת עסקים, והנפקא מינה היא האם האיסורים שבחברה נופלים עליו. הסמך לכך הוא מהיתר עסקה עצמו, ששם אין ביד המלווה עבירה אם הלווה עשה איסור בכסף, כיוון שהמעות ניתנו בתורת פיקדון. לעניין הלכה, כיוון שהפוסקים דנו בגדר הבעלות במניות, משמע שסברו שמשקיע הוא כשותף ולא כמפקיד.
בקניית אופציה ודאי אין בעלות בחברה עצמה, ולכן נשארו רק שני חששות: מסייע, כיוון שמוכרי האופציות מכסים את הסיכון במסחר במניות החברה, וריבית במקרה של מימוש האופציה, כפי שכתב שו"ת הריב"ש (סימן שח). הקובץ מביא שכתבו שאין את שני הבעיות האלו, כיוון שהסיוע הוא רק בעקיפין דעקיפין, והכסף המוחזר אינו קשור לכסף שנלקח כפרמיה. לכן כתבו שאין כל בעיה לקנות אופציות.
הקובץ מסביר שאין הבדל אמיתי למעשה בין חברות ביטוח למוכרי אופציות: בשניהם משלמים פרמיה מראש, ובמקרה שהסיכון מתממש מקבלים תשלום. שו"ת הריב"ש דן בשאלה דומה על הלוואה על אחריות ספינה ההולכת מעבר לים, והתיר את האופן שבו הפרמיה משולמת מראש כמכר ולא כהלוואה. לכן נראה לכאורה שאין בעיה של ריבית באופציות ובביטוח כשהפרמיה משולמת מתחילה.
הקובץ מבחין בין קרן סל לבין קרנות פנסיה וקופות גמל: בקרן סל המשקיע קונה יחידות בקרן שהיא שכבה בפני עצמה, ולרוב אין לו זכות הצבעה, ולכן יש כאן כמה קולות, לשיטת מנחת יצחק וכן לשיטת אגרות משה. לעומת זאת, בקרנות הפנסיה המנהלים הם כבאי כוח המשקיעים ויש להם השפעה וזכויות הצבעה, ולכן יש שכתבו שהם חמורים יותר. הקובץ מציין שיש גם סברות הפוכות, וצריך לבדוק בכל מקרה לגופו.
בודקים את פעילות החברה, את המאזן שלה, ואת ההתחייבויות ההלכתיות שלה, ובהן היתר עסקה. הקובץ מפרט את המושגים ואת החששות, ומציין שיש לשים לב גם לחברות בנות ולקרנות נאמנות, כיוון שההשקעה מסייעת בעקיפין גם להן. בדיקת כשרות חברה צריכה לכלול גם את השאלה מי בעלי השליטה בחברה, יהודים או גויים, ואת עיסוקיה בשבת, בחמץ ובמאכלות אסורות.
The answers below are summaries of the Hebrew compilation "Nasata Venatata BaMenaya", and they are not a halachic ruling. The compilation itself states that one should not learn practical halacha from it, and anyone in doubt should ask a rabbi about his own case.
The compilation presents four main views. Igrot Moshe (Even HaEzer 1:7) holds that a shareholder with no influence is not a partner, only a partner in profit and loss. Brit Yehuda (chapter 30) holds that every share is full ownership, so even a minority holding is forbidden. Minchat Yitzhak (3:1) holds that it depends on voting rights, and Mahar"am Shik and Tzofnat Paneach (184) are cited for the view that a share in a limited company is a separate entity with no problem.
This is a dispute among the poskim, and the answer depends on what a share is and on the activity of the company. The compilation gathers the views and notes the kashrut tracks in use today: Badatz Edah HaChareidis forbids direct investment in shares, Glatt Hon is even stricter, and Teshua KeHalacha screens for permitted companies that do not violate prohibitions. Anyone in doubt should ask a rabbi about his own case.
A bond is a debt note through which a company or a state raises money from the public, paying periodic interest and returning the principal at redemption. The general problem is the interest paid to the buyer, which is forbidden as ribbit when the company is Jewish and has no heter iska. The compilation also discusses buying a bond second hand on the exchange and selling it before receiving interest, citing Shulchan Aruch (Yoreh Deah 173) that one may sell a debt note to another for less.
A heter iska is a halachic agreement that defines part of a loan as a deposit for a business, so a fixed profit can be received without violating the prohibition of ribbit. The compilation explains that a company heter iska must be written so that it covers only the permitted businesses of the company, and it does not help a company that deals only in forbidden things. There is a difference between a general heter iska and one for a specific series, and the Glatt Hon kashrut track does not rely on a general heter iska.
A limited company separates the property of the company from the private property of its owners, and the investor's risk is limited to the sum invested in buying the shares. Some poskim hold that there is a separate legal entity here, led by Tzofnat Paneach (184), who wrote that a bank is like public money and not the ownership of individuals, and Igrot Moshe (Yoreh Deah 2:62-63). Minchat Yitzhak disagreed, arguing that a small family company cannot make chametz permitted on Pesach only because it is limited.
If the company is owned by you, there is a prohibition on the company working on Shabbat, for reasons of telling a non-Jew, resting one's animal, and benefiting from a Jew's Shabbat desecration. The Alter Rebbe (Shulchan Aruch, Orach Chaim 243) is especially strict, holding that it is forbidden even without any instruction, because there is agency of a non-Jew as a stringency. Even if the company itself does not work on Shabbat but employs non-Jews who work on their own, there is a concern that onlookers will think they are day workers of a Jew.
Ownership of chametz on Pesach is one of the central concerns in holding shares, since a shareholder may be considered the owner of a business that owns chametz. Mahari"a Halevi holds that the body of the chametz does not belong to the shareholders, since they have no permission to enter and use the company's premises. By contrast, Yad Shaul argues that the shareholders are also owners of the chametz, in the measure and percentage of each share. According to some poskim, the chametz in the shares of companies should be included in the sale of chametz.
Rolling a prohibition onto others is the question whether the prohibition in the company rolls onto the Jewish investor, or stays with the non-Jews who run it. Most poskim permitted shares bought on the exchange itself and not in an offering, since there is only a doubt of assisting a prohibition, and the prohibition will happen anyway. In a company whose shareholders are mostly non-Jews there are three grounds for leniency: the laws of bereira, the laws of majority, and the laws of agency, as written by the Rav of Lipts in Divrei Dodim, Darkei Teshuva (160) and Shut Shoel Umeshiv (first edition, 3:31).
היתר עסקה הוא הנושא המרכזי שמעסיק כל משקיע ששומר הלכה: חברות רבות לוות ומלוות בריבית, והיתר עסקה הוא הפתרון ההלכתי לבעיה זו. הקובץ מפרט את גדר התר עיסקא, את שיטות הפוסקים, ואת ההבדל בין היתר עסקה כללי לבין היתר לסדרה מסוימת. קראו את הפרק על גדר התר עיסקא בקובץ.
האם מותר לקנות מניות לפי ההלכה? זו שאלה שעולה לכל מי שקונה מניות, קרנות או מדדים. התשובה תלויה בשאלה מהי מניה, האם קניית מניה היא בעלות בחברה, ומה פעילות החברה. הקובץ מרכז את שיטות הפוסקים בנושא, עם קיצור מדברי הפוסקים ועיונים. קראו את קיצור מדברי הפוסקים בקובץ.
בדיקת כשרות חברה היא בדיקה של פעילות החברה, של המאזן שלה, ושל ההתחייבויות ההלכתיות שלה, ובהן היתר עסקה. הקובץ מפרט את הבדיקה, את המושגים, ואת החששות ההלכתיים הקיימים. קראו את פרק המושגים בקובץ.
הרב מנחם חיטריק ב"ר חיים אליעזר שליט"א, Menachem Chitrik, הוא מחבר הקובץ "נשאת ונתת במניה - ליקוט שיטות הפוסקים בעניין מסחר בשוק ההון", טו' חשוון תשפ"ז.
הקובץ הוא ליקוט מדברי האחרונים והפוסקים בעניין מסחר בשוק ההון: מושגים, החששות ההלכתיים, קיצור מדברי הפוסקים, ועיונים וביאורים בריבית באג"ח, גדר מניה וגדר בעלות, שיטת כ"ק אדמו"ר, גדר חברה בע"מ, גדר התר עיסקא ו"משקיע" בהלכה, האם ערך המניה נחשב כדבר שלא בא לעולם, גלגול איסור על אחרים, וחברות ביטוח, אופציות וריבית.
בפתח הדבר של הקובץ מודה המחבר לאבי מוריו ולאמי מורתי שיחיו, שלוחי הרבי בנירנברג, גרמניה, על עזרתם בהגהת הקובץ והכנתו לדפוס, ועל דאגתם במסירות רבה בכל הענינים.
הקובץ אינו פסק הלכה, והמסתפק ילך ויעשה שאלת חכם לפי ענינו הפרטי. הערות ותיקונים לקובץ אפשר לשלוח למייל: menachem.chitrik@gmail.com
לכל פרק בקובץ יש עמוד משלו עם סיכום שתי הצדדים במחלוקת וקישורים לעמודים המדויקים בקובץ:
עוד תוכן כלכלי על השקעות, מניות ושוק ההון: האינטנסיבי - בלוג כלכלי לאנשים שחושבים יותר