מהי מניה, והאם קניית מניה היא בעלות בחברה?

המקור לדף זה הוא הפרק "גדר מניה, וגדר בעלות" בקובץ "נשאת ונתת במניה".

הפרק פותח במחלוקת גדולה איך מתייחסת התורה למושג מניה, ומונה ארבע שיטות עיקריות. השאלה היא האם קונה מניה נעשה בעלים בחברה ושותף בה, או שהוא רק משקיע ששותף לרווח ולהפסד. עמוד 21 בקובץ

אגרות משה סובר שככלל החזקת מניות באופן שאין נוטל השפעה בחברה מותרת, כי אין לקונה דעה בניהול החברה, אין הוא רוצה להיות בעלים בה, וכל מטרת קנייתו היא רווח והפסד. בקובץ מובאות שתי אפשרויות להבין את שיטתו: האם מניה היא בעלות אלא שכשאין השפעה אין בעלות, או שכל ענין המניות אינו בעלות מעיקרא כל עוד אין אחוזים משמעותיים בחברה. כן דעת מהרי"א הלוי ובשו"ת חשב האפוד, וכתבו על זה שכל זה בחברה שרובם נוכרים. עמוד 21 בקובץ

שיטה מקילה נוספת מיוחסת למהר"ם שיק ולצפנת פענח: מניה בחברה בע"מ היא ישות משפטית נפרדת, ועל כן אין כל בעיה בהשקעה בה, ואפילו בחברות עם רוב בעלי מניות יהודים. כך פסק להלכה הדיין ש. דיכובסקי, ועוד. צפנת פענח (סימן קפד) דן בגדר בעלות חברת ציבור, ויש שהבינו שאין לדון מלכתחילה בגדר בעלות בעל המניה, אלא בגדר בעלות חברת ציבור. עמוד 21 בקובץ

מן הצד המחמיר, ברית יהודה סובר שכל מניה הרי היא בעלות גמורה, כלשון החוק, ועל כן אסור אפילו מיעוט. אין לחלק בין מניות עם זכות הצבעה לבין מניות בלי זכות הצבעה, כי שניהם נקראים שותפים, שניהם נוטלים חלק ברווח וגם בהפסד, והעדר זכות דעה בהנהלת החברה אינו גורע מדינו כשותף. עמוד 21 בקובץ

מנחת יצחק סובר שהחזקת מניות מותרת רק אם אין זכות הצבעה בכלל, ואז אינו כשותף, ואם יש זכות הצבעה הרי הוא שותף. לפי זה, החזקה בחברה שיש בה הצבעה, כפי שנוהגות רוב החברות כיום, אסורה לדעתו. הקובץ מדגיש את ההבדל בינו לבין אגרות משה: אגרות משה נקט את העדר ההשפעה כביטוי למגבלות הבעלות, ואילו מנחת יצחק רואה בעצם זכות ההצבעה את הגורם לבעלות. עמוד 21 בקובץ

הקובץ הוא ליקוט שיטות הפוסקים, ואינו פסק הלכה. מי שמסתפק צריך לשאול רב לפי ענינו הפרטי.

חזרה למדריך כשרות מניות