האם ערך המניה הוא דבר שלא בא לעולם, והאם האיסור מתגלגל על המשקיע?

דבר שלא בא לעולם

לגבי מהותה ההלכתית של חברה בע״מ ומניה, יש לדון אם יש לראותה כעין דקל לפירותיו, היינו גוף ממוני שמציאותו מצד פירותיו ורווחיו העתידים, או דילמא אין כאן אלא יצירה משפטית שמעמדה תלוי בדינא דמלכותא, ולמטה מזה פטפוטי מילי בעלמא. מתוך כך יש לדון אם אפשר להחשיב שווי החברה כנכס גמור הראוי לשמש יסוד ובטוחה בהיתר עיסקא, ואם למחיר המניה יש תוקף ממוני עצמי על פי תורה ואפשר לקדש בזה אשה, פדיון וכו׳, או שכל עיקרו אינו אלא סדרי השוק ודין המדינה, וכל מהותו הוא קניית רווחים עתידיים ולא סחורה או ערך שווה דמים כעת. (עמוד 35 בקובץ)

שורש הדבר תלוי במה שמצינו בגמרא בבבא מציעא לענין פירות דקל שלא באו לעולם, שמצד הקנאה גרידא יש בזה חסרון כיוון שאין כאן ממון להקנות, אלא שמצינו להתיר מצד לשון חיוב ושעבוד על העתיד: הממון עצמו שלא בא לעולם אי אפשר להקנות, אבל ההתחייבות עצמה להביא ממון בעתיד יש לה תוקף. וכן מבואר בשולחן ערוך שאף במקום שאין גוף הדבר בעולם, אפשר לחייב עצמו בלשון המועיל, ולאו דווקא החפצא הנקנה עיקר, אלא גם עצם ההתחייבות הממונית יש לה ממשות בדין. החתם סופר הביא לענין ניירות ערך, שאף שאין לגוף הנייר שווי עצמי, מאחר שמקובל בשוק ויש לו סחירות וקיום מחמת חוקי המלכות ומנהגי המסחר, חשיב ממון לענין דינא, כעין חריפי ומסגי שהשוק מעמיד לו ערך, ובצירוף דינא דמלכותא יש תוקף ממוני למחירו. ולפי זה שווי החברה אינו בעלמא אומדנא חיצונית, אלא נכס ממוני המוכר בשוק, ויכול לעמוד לבטוחה בהיתר עיסקא. (עמוד 35 בקובץ)

האם ערך המניה נחשב כדבר שלא בא לעולם?

הקובץ דן אם המניה היא כדקל לפירותיו שמציאותו מפירותיו ורווחיו העתידים, או יצירה משפטית התלויה בדינא דמלכותא. לפי הגמרא בבבא מציעא והשולחן ערוך, ממון שלא בא לעולם אי אפשר להקנות, אבל ההתחייבות להביא ממון בעתיד יש לה תוקף. החתם סופר כתב שניירות ערך נחשבים ממון, כיון שמקובלים בשוק ויש להם סחירות מכח חוקי המלכות ומנהגי המסחר, ולפי זה שווי החברה הוא נכס ממוני המוכר בשוק ויכול לעמוד לבטוחה בהיתר עיסקא.

אפשר לראות בפירוט בקובץ - בעמוד 35

גלגול איסור על אחרים

בחברה שאין בעליה יהודים כלל, וממון המשקיע בטל ברוב או שעסקי האיסור מתגלגלים מצד דיני ברירה על הגוי, או במקרה שהיהודי אינו קונה מניות לעצמו אלא רק מתווך עבור נכרי, האם יש מקום לחשוש אם המנכ״ל של החברה יהודי, או שלזהות המנכ״ל אין כל נפקא מינה. החשש במנהל יהודי הוא בכך שבקנייתך המניה יש סיוע לידו, אשר הוא בפועל מחליט ובוחר לפעול בצורה האסורה. אולם מצד האיסור דמסייע ולפני עיוור כבר התבאר שבנדון דידן כיוון שיש רק ספק מסייע לאיסור, שאינו בגדר של תרי עברי דנהרא שלא היה משיג זה בלעדי קנייתך בהמניה, ורק בממון ולא באיסור עצמו, והאיסור ייעשה בין כה בבורסה, אין בעיה לקנות מניות מצד זה שהשליטה או הבעלות יהודית. ונקטו רוב הפוסקים להתיר במניות שנקנות בבורסה עצמה ולא בהנפקה מהחברה. אולם להעיר, שגם במסחר בבורסה עצמה, כיוון שעל ידי קנייתך מחיר המניה מושפע והוא עולה, ועל ידי תמחור מניות גבוה בבורסה בנקל יותר לחברה לגייס הון נוסף, הרי שיש בזה גם משום מסייע, אלא שזהו מסייע בעקיפין יותר, ועל כן לאו דווקא שיש לאסור מצד זה. (עמוד 36 בקובץ)

בחברה שרוב בעלי המניות גויים נראה שיש שלושה צדדים להתיר: מדיני ברירה, מדיני רוב, ומדיני חוסר שליחות. מדיני ברירה, כיוון שכל המעות מעורבים זה בזה ואין דרך לברר שהמלווה הוא ישראל דווקא, נאמר שהלווים היהודים הם הלוו את הכסף של גוי המפקיד, והכסף של היהודי המפקיד הוא הלווה על ידי הבנק לגוי. מדיני רוב, ממון ובעלות היהודי מתבטלת בגוי, ועל כן אין כל איסור בריבית בבנק, ולפי זה נראה לומר כן אף בשאר איסורים. מדיני שליחות, אם המפקיד אינו נחשב כשליח, כיוון שאין שליח לדבר עבירה, הרי ההשקעה של היהודי אינה נחשבת כשותפות בעסקי האיסור אלא ההפקדה בעלמא ולעסקי היתר בלבד. ויש לחלק: אם האיסור קיים ועומד מצד עצמו, בחברה שבשליטת ובבעלות יהודים, וההשקעה היא קניה להרוויח מפעולות של איסור שיהודים עושים, אף לדעות שחברה בע״מ היא ישות משפטית עצמאית ואין בעלות, סוף כל סוף המשקיע מרוויח מאיסור, ויש בזה סברא לחלק. אבל במניה, כאשר מראש קונה המניה רק על דעת העסקים המותרים בה, יש לכאורה צד וסברא להקל, כיוון שאין כוונתו לקנות האיסור. (עמוד 36 בקובץ)

האם האיסור מתגלגל על המשקיע היהודי?

בחברה שאין בעליה יהודים כלל, וממון המשקיע בטל ברוב או שעסקי האיסור מתגלגלים מצד דיני ברירה על הגוי, אין בעיה לקנות מניות מצד מסייע ולפני עיוור, כיון שזהו רק ספק מסייע ובממון בלבד, והאיסור ייעשה בין כה בבורסה. רוב הפוסקים התירו מניות שנקנות בבורסה עצמה ולא בהנפקה. במקרה שרוב גויים יש שלושה צדדים להתיר: מדיני ברירה, מדיני רוב, ומדיני חוסר שליחות.

אפשר לראות בפירוט בקובץ - בעמוד 36

הערה: הקובץ הוא ליקוט שיטות הפוסקים ולא פסק הלכה, וכל שאלה למעשה יש לשאול רב.

חזרה למדריך כשרות מניות