הפרק "גדר חברה בע"מ" פותח בהדגשה שהשאלה כאן נפרדת מהדיון הקודם מהו גדר בעלות המניה. הנידון אינו שייכות היחיד או הכלל, אלא עצם מציאותה של ישות משפטית נפרדת מבעלים. הנפקא מינה היא לעניין ריבית - האם מותר ללוות או להלוות לחברה בע"מ - וכן לעניין בעלים באחוזים גבוהים כשהחברה עובדת בשבת. (עמוד 28 בקובץ)
הגר"מ שטרנבוך מביא במועדים וזמנים את פסק הדין המפורסם במשפט אהרון סולומון, שבו הורה בית המשפט העליון של הלורדים שחברה בע"מ היא אישיות נבדלת ונפרדת לגמרי מהאנשים הפרטיים שקנו בה מניות, ושהרכוש שייך לגוף החברה עצמה. על יסוד זה ביארו פוסקים שאין בעיה בהלוואה בריבית לחברה בע"מ, כיוון שאיסור "לא תשיך לאחיך" חל על אדם פרטי, ולא על ישות משפטית נפרדת. כך כתבו אגרות משה (יורה דעה חלק ב, סימן סב-סג), חלקת יעקב (יורה דעה סימן סה) ומהרש"ג (יורה דעה סימן ה). (עמוד 28 בקובץ)
הצפנת פענח (סימן קפד) הולך בדרך זו: גדר הבנק או החברה אינו דבר מסויים אלא "צורה", כמו הקדש, והוא בגדר ממון ציבור - מציאות חדשה, ולא הרבה שותפים שנשתתפו בבעלות. לפי זה בעלי המניות אינם אלא המתחלקים ברווח ובהפסד. ראיה לכך מביא הקובץ מחוק החברות: חברה ציבורית חייבת למנות דירקטורים חיצוניים ומבקר, ואף בעלים המתנגדים למכירת החברה מוכרחים בה כשהדירקטוריון מחליט לטובת הכלל - דבר שאינו מתיישב עם בעלות רגילה. (עמוד 28 בקובץ)
מנגד, המנחת יצחק הקשה: בעל עסק שמצרף אליו את אשתו ובניו וקורא לזה חברת מניות, וכי יעלה על הדעת שיהיה מותר להם להשהות חמץ בפסח במקומות השייכים לחברה. וגם אגרות משה עצמו, אף שהתיר לקנות מניות כיוון שלסברתו אין זה בעלות, כתב (חושן משפט חלק ב, סימן טו) שאי אפשר לומר שחברה בערבון מוגבל היא חטיבה בפני עצמה, וממילא אסור להניח לשותף לחלל שבת. וכן חלק הרב חיים גדלי' צימבליסט: "אין הדברים נכונים, כי לא מצינו בתורה חיוב על דבר דומם כמו חברה, אלא על אנשים חיים". (עמוד 28 בקובץ)
הפרק מציג אפוא את שתי הגישות זו לצד זו: האחת רואה בחברה בע"מ ישות נפרדת שאין לה בעלים, ולכן אין למי להלוות בריבית ואין על מי להטיל את אחריות החברה; והשנייה רואה בבעלי המניות בעלים או שותפים ממש, ולכן איסורי ריבית, שבת וחמץ חלים עליהם כרגיל. (עמוד 28 בקובץ)
הפרק מציג שתי גישות. לפי האחת, חברה בע"מ היא ישות משפטית נפרדת לגמרי מבעליה, כפי שקבע בית המשפט העליון של הלורדים במשפט אהרון סולומון וכפי שסוברים הצפנת פענח ואגרות משה לעניין ריבית, ולכן אין למי להלוות בריבית ואין על מי להטיל את אחריות החברה. לפי הגישה החולקת, שבה מחזיקים המנחת יצחק ואגרות משה לעניין שבת, בעלי המניות הם בעלים או שותפים ממש, ולכן האיסורים חלים עליהם.
שימו לב: הקובץ הוא ליקוט שיטות הפוסקים, ואינו פסק הלכה. אין ללמוד מתוך הדברים הלכה למעשה, והמסתפק ילך ויעשה שאלת רב לפי ענינו הפרטי.